אני מוכרת לכן אופנה צנועה ואיכותית
כבית עסק מצליח אני רוצה לתת לכן גם ערך מוסף
ערך שאתן מקבלות ממני חינם, נהנות ממנו ללא תשלום
אני חושבת עליכן כמעט בכל יום – מה יעניין אותכן ומה עוד אתן יכולות לקבל ממני מעבר לשמלה המושלמת?
ומכאן הגעתי לבלוג
בו אתן קוראות מידי חודש על תכנים בכל הנושאים כמעט, על אפליקציות לעיצוב סטורי ותוכן, על המלצות למסעדות שף, על שילובים לא שגרתיים באופנה
והפעם?
כח נשי
כי אין כמו כח נשי להזיז הרים, השיח שנוצר מהווה השראה וגם מאוד מפתיע ומעניין
אז קיבצתי 3 קולות ממגוון לקוחותי הצורכות אופנה צנועה:
שרה – בת 26 מירושלים עצמאית – מאפרת מבוקשת באזור מגוריה , אם ל3 בנים חרדית המקפידה על אורח החיים על פי תורה ומצוות קלה כחמורה
אפרת – בת 28 גרה בישוב ראש צורים בגוש עציון, לא מנהלת אורח חיים דתי
אם ל2 בנים בעלת עסק עצמאי מצליח בתחום המזון “קייטרינג MRS MORRIS ”
חנאן– סטודנטית למשפטים בת 24. ערביה מוסלמית דתיה מתגוררת בתל אביב במקור מהצפון ומתנדבת בהכוונת בני נוער
ומתמחה במשרד עו”ד.
את הקול הרביעי תרמתי אני- שיראל אברהמי יזמית אופנה בעלת האתר והבלוג www.shirelavrahami.com
בת 25 אם ל3 בנים מתגוררת בכפר חבד ואת השאר אתן כבר יודעות בעצימת עיניים עליי 😉
בלי שום צורך במילים שררה ביננו הסכמה חד משמעית שלכיף הזה , לא מכניסים פוליטיקה
אנחנו כאן כדי לדבר בנימה נשית על אופנה על זוגיות על ילדים ובעיקר על החיים עצמם.
פתחנו בשאלה אופנתית. מהן ההשראות האופנתיות של כל אחת ומהיכן היא רוכשת שמלות ומהן גבולות הצניעות עבורה?
שרה שואבת השראה מראניה מלכת ירדן וקייט מידלטון. היא תומכת במותגים ישראליים ורוכשת רבות ממעצבות מקומיות.
שרה הגיעה לבושה בשמלת מעיל זמש מהקולקציה החדשה שלי מה שמוכיח לגמרי שהיא עומדת מאחורי האג’נדה שלה.
כשאני שואלת על אמות הצניעות היא עונה שהקריטריונים ההלכתיים הם בשבילה האידיאל.
מרפק מכוסה, עצמות צוואר סגורות, גרביים ארוכות, שמלה המכסה את הברך בצניעות
שרה : אני אוהבת פאה זה בעיניי יפה יותר ממטפחת! אבל בעלי שייך לאסכולה שמעדיפה מטפחת על פאה מטעמי צניעות, פאה גורמת לאישה להיראות מושכת וזה נוגד את כללי ההלכה לדעתו. גם אני בוחרת לכבד אותו ולכן למען שלום בית לא אלבש פאה. ומשתדלת בכל בוקר לבקש מה’ שבזכות ההקרבה הזו תעמוד לזכותי.
יש לציין שהיא עושה את זה בסטייל יוצא מן הכלל!
אז שרה הולכת רק עם מטפחות ויש לציין שהיא עושה זאת בסטייל, הגיעה חבושה במטפחת אופנתית שרק הוסיפה עיניין וסטייל ללוק הצנוע שלה, היא נראתה כל כך מיוחדת ואצילית שלי זה הרגיש כמו משב רוח מפריז באמצע תל אביב .
אפרת: אני מפיקה את אירועי הקייטירינג שלנו, מה שדורש ממני קוד לבוש נוח ורשמי.
שמלות מתנפנפות או או מפוארות מידי הן OUT לתחום שלי. אני אפילו לא מתאפרת.
שמלה שחורה נוחה או מכנס גינס וחולצה אלגנטית הם האופציות המועדפות עלי מבחינת נוחות וניראות.
אני פחות מתחברת לקייט מידלטון, אוהבת יותר את גיסתה מייגן . היא לבושה בשמלות קצרות וקצת יותר חשופות מקייט אבל עם זאת בסטייל מוקפד כל כך ורישמי שלא מותיר מקום לתיאור אחר חוץ “סטייל מכובד”
גבולות הצניעות שלי מסתכמות בלא ללבוש מכנס קצר, זה לא מתאים למעמדי ולא לגילי.
ומאיפה אני רוכשת בגדים? מאיפה שאת (שיראל) אומרת לי ! 😉
גילוי נאות : אפרת היא גיסתי. ועל אף שחיינו שונים מאוד זו משל זו אני מרגישה שהמגוון שמתחיל אצלינו עוד מבית- תורם הרבה טוב.
חנאן- אני מאוד אוהבת את ויקטוריה בקהאם ואת קייט מידלטון, כי גם לי כערביה מוסלמית המקפידה על צניעות היא מהווה השראה
מאוד אוהבת לצפות בלבוש שלה ולחקות אותה, וגם אחרי שיראל, אני עוקבת אחריך הרבה זמן , החברות שלי מדברות עליך ורוכשות ממך, וכשסיפרתי להוריי על המפגש הצפוי, אימי התרגשה מאוד היא מאוד אוהבת את הקולקציה שלך!
חנאן אכן הגיעה בצפייה והתרגשות נוגעת ללב, מצויידת במחברת ובה היא כתבה לילה לפני המפגש נקודות עיקריות על הויז’ן האופנתי שלה.
גבולות הצניעות שלי, אומרת חנאן
הן בתפיסה שלכן , אישה צריכה להיות מכוסה בצניעות על מנת לשמור על עצמה ועל הגבולות שלה כאישה.
רק שאצלנו מקובל לכסות לא רק את המרפק אלא גם את אמת היד .
ואסור לראות את הרגליים גם אם יש גרביים שקופות. צריך לשים מכנס ארוך או שמלה ארוכה שתכסה את הרגל,
בדצמבר אנחנו נוסעים לאיסטנבול בטורקיה ושם אני רוכשת שמלות יפות, אני אוהבת מאוד את המותג MUSLIMAWEAR
המותג מציג בעיקר שמלות לארועים, אחי מתחתן בקרוב וכבר בחרתי שמלה מפוארת לחתונה .
לאור מגוון התשוהות שקיבלתי בעיניין גבולות הצניעות. אני מסתקרנת ושואלת:איך גבולות הצניעות משפיעות על הבחירות האופנתיות שלכן?
שרה : יש לי שיח עם עצמי לגבי הגבולות שלי , לדוג’ האחרונה שהיתה : שמלת מייגן מהאתר של שיראל לדוגמא- הציבה בפניי קונפליקט לגבי הצבע האדום שלה , לא מקובל במגזר החרדי ללבוש שמלות בגוון אדום , אני מאוד רוצה אותה אך מתאפקת בנתיים, בעלי אגב חושב שאני צריכה לרכוש את השמלה כי היא מאוד אצילית ויפה..
באופן כללי יש הלכות בצניעות שקל ליישם אותן לעומת הלכות שפחות כגון גרביון ביום קיץ חם
אני מבצעת את ההלכות מתוך אמונה שזה מה שנכון לי ושגבולות הם דבר חיובי .
חנאן- אצלינו הצניעות היא מבחירה.
למשל כיסוי ראש אצלינו לא שמים אחרי הנישואים כמו אצליכן.
אלא המעניין הוא שכל אחת מחליטה מתי זה נכון לה בהתאם להרגשת השייכות הדתית.
אני לפני 4 שנים הרגשתי שאני לא צנועה מספיק ושאני רוצה לשים כיסוי ראש
זה הרגיש לי נוח יותר אצילי יותר ופחות חשוף או המוני.
יש גם ילדות מגיל 14 שבוחרות לשים חיג’אב זה הכל מבחירה
אין כפייה דתית אצלינו במגזר המוסלמי. היא מדגישה
הקשיתי על תשובתה של חנאן שאני רואה בנות צעירות מתהלכות בכיסוי מלא (ניכאב) ונראה שבגיל צעיר כל כך לא מפתחים זהות דתית מהר כל כך, חנאן משיבה על כך: הם קיצונים, בכל חברה יש את הפלג הקיצוני
אני לא מאמינה בקיצוניות ,איזון נכון בחיים הוא הדבר הנכון בעיניי. אני תומכת באיזון בכל תחום.
אפרת מגיבה : כאחת שמגיעה במקור מבית דתי אני חושבת שהבחירה בכיסוי או אמות צניעות קשורה בהמון מקרים מתוך תחושת שייכות חברתית (פאה מקובלת במגזר א’ כיסוי מקובל במגזר ב’ וכו’) הרבה יותר מאשר בהלכה נטו
ובכל מקרה זה יפה לראות שהגבולות רחבים שיש הרבה חופש בחירה
לדעתי בחירה מייצרת משהו שלם , וזה היופי של הדת היהודית וגם של דתות אחרות שיודעות לאפשר. אומרת אפרת.
אנחנו 4 נשים שיושבות לשיח חברתי מאוד מעניין , השיח הזה כנראה לא היה מתרחש לעולם אילולא החיבור למותג האופנה “שיראל אברהמי” שאיחד 4 נשים שונות בתכלית שדעותיהן והתובנות שלהן על החיים מגוונות מאד.
כל אחת מגיעה ממקומות שונים והחיבור בין הקצוות האלו יוצר שיח מסקרן ולא שגרתי, מפתיע ולא צפוי, אבל בהחלט מעניין.
אבל בשורה התחתונה, כשאנחנו מגיעות לדבר על נושאים אונברסליים, מסתבר לכולנו שרב המשותף על המפריד.
כולנו מאמינות ביכולות שלנו כנשים, להיות עצמאיות וחזקות, כולנו מעמידות את המשפחה שלנו בראש סדר העדיפויות.
וגם המצפון האימהי, מסתבר, זהה ללא הבדלי דת ומסורת.
אפילו הבחירות האופנתיות מבין שמלות המותג שלי דומות. כשכולן מציינות אותו כאצילי, צנוע ואיכותי.
שרה מספרת אנקדוטה מעניינת על החיבור שלה לאופנה צנועה ואיכותית. אביה היה מעצב על בפריז לאחר חזרתו בתשובה הוא עלה לארץ ישראל מתוך תשוקה לקיים תומ”צ כהלכתם .
פרנסה לא כ”כ הייתה ועל כן הוא עלה על אוטובוס לדרום תל אביב ועם פאות מתנפנפות כיפה וציצית גדולה הוא נכנס לבתי עסק והציג את עבודותיו בתחום האופנה, בעלי החנויות התרשמו מאוד ושכרו במהרה את שירותיו למעצב .
בדרכו חזרה לביתו כך מספרת שרה, התחרט אבי על העבודות שלקח על עצמו וביטל הכל. מטרתי לעלות לארץ אמר, היא על מנת לעסוק בתורה ולחיות חיי תורה ומצוות מתוך ביטול מוחלט ללימוד התורה
אם הייתי רוצה להמשיך לעצב אופנה ולהיות מפורסם בתחומי הייתי ממשיך לגור בצרפת.
הסיפור ריגש אותי. ונותן לנו הבנות קצת רקע לבחירותיה האופנתיות והאמוניות של שרה.
שטוענת במשך כל השיחה בלהט שתורה ומצוות הכרחיים לאישה היהודית, הגבולות הן זכות ושהלוואי ותזכה את בנות ישראל ללבוש צנוע בזכות הבלוג הזה והתמונות שלה בלבוש צנוע ומיוחד .
אפרת שבאה למפגש במכנס וגופיה . שולפת את השמלה השחורה הקלאסית האהובה עליה מהאתר www.shirelavarahami.com
ומציינת שהיא אוהבת את הרעיון שכשהיא לבושה בשמלה מכובדת אנשים לא יכולים להבחין בדעתה האישית או בהשתייכותה הדתית, דבר שמלמד אותנו שלא להסתכל בקנקן אלא בתוכו ותואם לאג’נדה שלה שלא כדאי לשפוט אנשים לפי המראה שלהם, אלא לפי הפנימיות שלהם.
הלבוש הצנוע מגדיר אותי מכובדת יותר ומרגיש לי נוח בארוע רשמי כשאני בתפקיד.
ויותר מזה- אפילו בחתונה שלי, בחרתי בשמלה צנועה, בחירה אופנתית לא שגרתית עבור כלה לא דתייה, כי רציתי להרגיש אצילית ומיוחדת ביום הגדול שלי.
חנאן – אני אוהבת צבעים עזים ומעניינים לכן לבשתי את שמלת גלביה למפגש למרות שהיא כלל לא מתאימה ליום יום אלא לחג או ארוע, אבל היא מדברת בשפה שלי. הצניעות, הצבעים והמרקם הנעים, בשילוב הגזרה המחמיאה של הבד.
מדהים אותי לגלות בפעם המליון, שלמרות שלכל אחת יש עולם כל כך שונה, כולן יכולות לרכוש את אותה שמלה ולאהוב אותה ולהנות מיתרונותיה ללא הכללות ותיוגים.
שואלת את אפרת, אם היא מרגישה שהשמלות שלי מתייגות אותה כדתיה.
התשובה שלה משמחת אותי- השמלה גורמת לאחרים להסתכל עלי כאישה בעלת טעם משובח ביותר. ושם זה נגמר.
מכיוון ששלוש מתוכנו בעלות עסקים אני שואלת- האם אתן מרגישות שיש הקרבה באורח חיים עסקי עצמאי וקרייריסטי?
שרה אפרת וחנאן עונות פה אחד.
שהקריירה תופסת לפעמים מקום על חשבון חיי המשפחה.
אפרת- הייתי רוצה לדוגמא להיות נוכחת בשעת השכבת הילדים בערב, דבר שלא תמיד אפשרי בהתחשב בכך שפרנסתי תלויה בסגירת ארועים, שלרוב בעליהם פנויים רק בערבים לשיחה מעמיקה וסגירת חוזה.
אפרת היא אישה משפחתית וטבעית. את בנה השני, עמית היא ילדה בלידת בית מעוררת השראה.
קל להבין את התחושה שלה כאם. זה טבעי וזה קורה לכולנו. עצמאיות ושכירות כאחד.
שרה – כשאני מעמיקה בנושא, אני מבינה שדווקא כמאפרת, לרוב אין לי בכלל אילוצים הגורמים לי לעבוד על חשבון הבית.
שעות האיפור הן בד”כ בבוקר לפני שהילדים חוזרים הביתה.
וכשאני חושבת על זה, היא אומרת, גם אישה שעובדת כשכירה יכולה להגיע בשעות מאוחרות הביתה או להתעסק בעבודה בכל זמן.
אני (שיראל) מוסיפה לדיון את דעתי ומציינת שבעיני עצמאות לא חייבת לפגוע באמהות ושמבחינתי אני אמא מצויינת ונוכחת.
מה הסוד? שואלת אותי שרה.
קל. אני עונה לה. ניקח קריירה בהייטק כדוגמא- חברתי ההייטקיסטית חוזרת בשעה 6 לביתה. היא מרוויחה משכורת עתק אך זה גובה ממנה שעות נוספות.
ואולי דווקא לעצמאית יש את היכולת לשלוט על שעות העבודה שלה ולמנן אותן בצורה שתאזן בין שעות העבודה לבין זמן המשפחה .
כבעלת עסק עצמאי, אני מעסיקה צוות במשרד עד השעה 15:00 משם הישר לילדים.
אני אוהבת לבשל ומכינה לילדים ארוחות צהריים טעימות ומושקעות.
ורוב הימים, תמצאו אותי בטיול אחר הצהריים עם ילדיי בגן המשחקים, בים או בכל מקום שמספק להם פעילות חוויתית עם אמא ואבא.
אני יכולה תוך כדי לענות לטלפונים של ספקים, לדון בבעיות חשובות שצצות או בכל דבר שדורש ממני לעבוד ולא דרושה עבורו סביבת משרד.
אם תשאלו אותי, התשובה חד משמעית משפחה היא מקום ראשון בסדר העדיפויות ואמא טובה היא אמא שמרגישה טובה. שמרגישה מאושרת ויודעת בתוכה שהיא מעניקה ומשתדלת להעניק את הטוב ביותר לילדיה ומשפחתה.
עצמאות או שכירה זה הדבר האחרון שמשפיע על ילד מאושר. או אמא אוהבת.
אפרת – וכשאת טסה לסין שיראל, והילדים שלך נשארים שבוע ללא אמא, זה עדיין לא מרגיש לך כמו חוסר שנובע מהבחירות העצמאיות?
לא, אני משיבה. אהבה ואושר לא נמדדים מכמות הזמן שאמא יושבת ליד הילד.
אושרינו נמדד בכמות הרגעים השמחים שאנו צוברים.
אגלה לכן שכשאמא לא נמצאת אפשר לישון קצת יותר מאוחר וגם לאכול שטויות 😉 זהו שבוע כיף ללא ספק
ואבא מספק אהבה ומשפחתיות לא פחות מאמא.
בעיני זהו עינין תפיסתי.
ולתפיסתי העסק לא בא על חשבון המשפחה בשום אופן, העסק צריך לעבוד למען המשפחה ולרווחתה.
וכשאמא מאושרת- גם הילדים מאושרים ואת זה כל אמא שכירה ועצמאית כאחד יודעת.
אפרת- עיניין שדי תפס אותי, לאחרונה פורסם מאמר נגד קייט מידלטון שיצאה מבית החולים מתוקתקת לאחר לידה בנה השלישי.
לדברי הכותבת- זו אנטי פמינסטיות מוחלטת לצאת מבית החולים עם עקבים ושמלה לאחר לידה ולחייך לעדת צלמים.
אני לא מסכימה עם זה, מה עם אישה מרגישה בנוח עם זה?
אני חזרתי לעבוד 24 שעות לאחר לידת בני והרגשתי נפלא.
זה תרם לי לתחושת עשייה. אני אוהבת שגרה ואם אני מרגישה שזה נכון לגוף ולנפש שלי מדוע עלי לנהוג אחרת או לפי תפיסתם של אחרים שלא מרגישים כמוני?!
השיחה יכלה להמשך עוד שעות. אך הצצה חטופה בשעון הזכירה לנו שהשעה 3 קרבה, יום הלימודים תכך מסתיים ועלינו לצאת לאסוף את הילדים מבתי הספר והגנים. זמן משפחה.
נפרדנו בחיוכים רחבים.
אני לא יודעת עד כמה כל אחת תשמור על קשר עם השניה
אבל אני יודעת שמהשיח הזה יצאנו 4 נשים שחולמות בגדול. שואפות לעתיד טוב יותר. שהצליחו ליצור שיח מגוון, מעניין וסובלני.
ושמצאו מכנה משותף בזכות האהבה לאופנה צנועה.